המיתוס של פרספונה

המיתולוגיה היוונית מלאה בדמויות נפלאות שלא מפסיקות להדהים אותנו. אחד מהם הוא העלמה היפה פרספונה, שבמקור הייתה מלכת הצמחייה ומאוחר יותר הפכה לאלת האדס. קשה לזהות שמתיקותה ותמימותה הפכו למשפט הגרוע ביותר שלה.

היום אני רוצה לספר לכם על סיפורו של צאצא צעיר זה של זאוס. תתלהב לדעת את חייו גם על פני כדור הארץ וגם בעולם התחתון. אספר לכם על מוצאו, איך היו חייו ומהם הקשר שלה עם עונות השנה. אתם תראו שתאהבו את ההרפתקה הזו.

מיתוס פרספוני קצר

מקורו של פרספונה

על פי האגדה, הילדה הצעירה הזו היא הייתה בתו של זאוס, אל האלים האולימפיים ומלך בני האדם הארציים. דמטר, אמוהיא הייתה אלת האדמות, הייתה לה שליטה על החקלאות, היא הייתה אחראית על הפוריות וההגנה על כל סוגי הגידולים והגידולים שלהם. עם זאת, שני ההורים לא גרו יחד; זאוס חי עם הארה באולימפוס, ואילו דמטר חי על כדור הארץ עם בתה.

אמא ובתו הכינו את הצוות המושלם לשמירה על הרמוניה ירוקה על פני כדור הארץ. האם גרמה לזרעי האדמה לנבוט ובתה פרספונה הייתה אחראית על שמירת האיזון בצמחים. נוכחותו תמכה בכל הצמחייה וגרמה לשדות לפרוח.

הם ניהלו חיים שקטים ומרתקים מאוד, אם כן, הם היו אחראים לתת חיים לצמחייה, רחוק מאולימפוס וכל האלים שלה. עד שיום מר אחד הכל השתנה ביניהם, היום החשוך ביותר בחייו של פרספונה. מכאן ואילך קיומה חולק בין עולם החיים והמתים והטבע מעולם לא היה אותו דבר. מה קרה כדי להגיע למצב הזה?

פרספונה נחטפת על ידי האדס

פרספונה ואמה נהגו לצאת לטיולי טבע להעריך מקרוב את עבודות התכונות שלו. איתם הם חשו אושר גדול והניעו אותם להמשיך ליצור יותר צמחייה, מלאת תשוקה לטובת כל תושבי כדור הארץ. הם תמיד שוטטו בשדות, בנחלים ובשדות.

יום שטוף שמש כמו כל כך הרבה אחרים, פרספונה יוצאת לטיול דרך היער עם אמה וכמה חברות נימפות שתמיד ליוו אותן. באמצע הגנים הפרחים הייתה העלמה המתוקה, שהרהרה ביופיו הרב -גוונים יחד עם חבריה, אולם אמה התרחקה לביקור באזורים אחרים.

ההפרדה הקטנה הזו בין אם לבת עלתה להם ביוקר, כיוון שמישהו היה קשוב אליה מאוד ורק חיכה לקצת חוסר הזהירות שיחטוף אותה וייקח אותה איתו בכוח. המזיק הזה היה לא אחר מאשר האדס, אל הגיהינום.

הדמות האפלה שמרה עליה בהתגנבות, זרעה בלבה רצון עמוק שיהיה בידו היצור התמים הזה. היא בהירה, עליזה, נותנת חיים. הוא ישות תופת, חובב קדרות ומוות. מי יכול היה להאמין ששני האישים אי פעם ישלבו? מחשבותיו לקחו יותר ויותר כוח עד שנכנע לרצונותיו הנמוכים, לקח את מרכבו ועזב את העולם התחתון בחיפוש אחר הילדה הקטנה.

אשליה שלו לפרספונה הוביל אותו לחטוף אותה ולקחת אותה לעזאזל. חברי הנימפה שלה לא יכלו לעזור. כשכולם הבינו מה קרה, הם נענשו על רשלנות, בעוד שאמה חסרת הנחמה המשיכה לחפש אותה נואשות מבלי לקבל תשובה, מכיוון שלא ידעה מה קורה ולא היה לה מושג על מיקומה.

הליוס, אל השמש, נרגש מכאבו, סיפר לה את עובדות החטיפה. זה היה כשהיא זועמת, עמוסה בעצב וחוסר אונים, החליטה ללכת לאותו עולם תחתון לחפש את בתה, עוזבת את השדות הנטושים. אלה הפסיקו לפרוח, הנהרות התייבשו ממוצאם, הרוח כבר לא נשבה והטבע מת מתחת למבטים המודאגים של כל התושבים.

דמטר חשד שלזאוס יש שותפות למה שקרה והוא נאלץ להתערב בתיק. זאוס מדבר עם האדס כדי לחזור לפרספונה עם אמועם זאת, האדס מסרב לבקשתה מכיוון שלנסיכה התמימה לא הייתה דרך חזרה. הוא נאלץ לחיות בגיהנום לנצח. הדבר היחיד שזאוס יכול היה להשיג משא ומתן שלו יהיה בין שני העולמות, כמה חודשים בכדור הארץ ואחרים איתו במקום הזה, הסכים האדס.

פרספונה חוזרת לכדור הארץ

לכוד וללא מוצא, מסכן פרספונה נאלצה לחלוק את חייה הישנים של אושר ושמחה עם זו של להיות מלכת העולם התחתון, שניהם סותרים לחלוטין. היא יחד עם האדס הייתה נחלת המתים המונעת מהם לשוטט בשטחים אחרים. עוד אחת עם אמה שבה רקדה, צחקה, שרה ונתנה חיים לשדות הפרחים האינסופיים.

באופן זה הוא המשיך להתקיים בין חיים ומוות. אנשים אומרים ש היו לו שתי בנות האדס: מקריה, אלוהי המוות; ו מלינו, אלת הרוחות. היוונים גם מספרים שאורפיאוס עזר לשחזר את אשתו שנפטרה, אם כי עוצמתו תסכול מטעות.

קריקטורה זו מראה את פגיעות התמימות ואת חשיבות ההגנה על עצמך מפני אנשים אכזריים. כמו האדס, יש הרבה ופרספונה יכולה להיות כל נסיכה תמימה. החיים של אלה דמויות אולימפוס זהו מדגם מובהק של המציאות הקיימת בקרב בני אדם.

השאירו תגובה