אחד המכשולים שיש להתגבר עליהם כאשר אנו רוצים ללמוד שפה היטב ולשלוט בה לחלוטין הוא נושא הדקדוק המסובך.
אף אחד לא מתרגש מלחזור על סדרה של פעלים שוב ושוב עד שהם נשננים בעל פה, אבל המציאות היא שהכרת הצימוד המילולי בעל פה חיונית לביצוע משפטים בצורה נכונה ויכולת לתקשר עם כל יליד השפה הזרה שאנו ללמוד, אז אל. יש תירוץ.
לפעלים באנגלית יש מספר נקודות משותפות לאלה של ספרדית: הם מצומדים בצורה אישית, כלומר, יש כינוי לכל אחד מהאנשים (I →
, אתה →
, הוא / היא / אתה →
, אנחנו →
, אתה →
, הם / הם / אתה →
), ויש גם כמה פעלים לא סדירים.
ליתר דיוק, יש בערך 200 פעלים לא סדירים באנגלית, כגון הפועל TO BE, שיהיה משהו כמו SER או ESTAR שלנו, והוא אחד הראשונים בהם אנו משתמשים, הבסיסי מכולם, מכיוון בעזרתו אנו יכולים לתת מידע רב על עצמנו כאשר אנו מציגים את עצמנו:
אמור את השם: "
"(אני פדרו)
הודע על לאום: "
" (אנחנו ספרדים)
תן את הגיל: "וגם
"(אתה בן 20)
דברו על המקצוע: "
"(היא מורה)
אבל לפני שנצלול ללמוד על פעלים לא סדירים באנגלית, בואו נסתכל תחילה על הפעלים הרגילים.
פעלים רגילים באנגלית
כלל האצבע הכללי של פעלים רגילים הוא זה ב
טופס אחרון מתווסף לטופס עבורו, שאינו נישא על ידי שאר האנשים המילוליים, כפי שקורה בפועל "הסבר" '
':
אני מסביר →
אנו מסבירים →
אתה מסביר →
אתה מסביר →
הוא / היא מסבירה →
הם מסבירים →
מכיוון שלכל האנשים, למעט הוא / היא, יש את אותה צורת הפועל, חשוב מאוד לתת את שם הנושא (אתה, אנחנו ...) כדי לדעת למי מתייחסים למשפט, מה שאינו המקרה בספרדית, שאפשר לחמוק ממנו בתדירות גבוהה יותר מכיוון שאין צורך בהפרדה.
אצל אנשים רגילים, הגרונד מסתיים ב- -ing (
) והמשתמש ב- -ed (
).
יש המון פעלים באנגלית רגיל לחלוטין המשמשים ביום יום. כולם, ועוד רבים אחרים, מצומדים באותו אופן כמו
:
[wpsm_comparison_table id = »2 ″ class =» »]לדוגמה, אנו אומרים "
" (אני צריך עזרה), "
”(אני לומד אנגלית) או“ בישלתי עוף
